הפיד של כולנו מלא ב”סיפורי הצלחה”, תמונות של החבר’ה האלה שעשו אקזיט ומצטלמים טוב עם כל הצוות שלהם ברקע, הבטחות של מפרסמים שלהם ורק להם יש את המפתח להצלחה שלכם…כי הם כבר עשו את זה.
מאד קל לראות את קצה הקרחון, מאד קשה להבין שמתחת לפסגת ההצלחה יש רכבת הרים של רגעים שנעה על מסילה לא ישרה ומלאה מהמורות, קצה הקרחון הוא רק מה שרואים, מתחתיו יש את כל השאר…וזה הסיפור מאחורי התמונה (צולמה ב-8.9.2019) :
שנת 2018, שני יזמים מ-2 קצוות העולם נפגשים באקראיות בפיליפינים, מהמפגש האקראי הזה צמחה חברות של ברית אחים עם Rob Thompson וגם…רעיון להקמת חברה בשם Neat שתקשר בין בעלי חנויות אונליין לבין מפעל לייצור ביגוד בהדפסה על פי דרישה, הימים ימי השיא של דרופשיפינג ותחום ה-POD רק התחיל לפרוח, וידענו שאנחנו צריכים להתקדם מהר ולמצוא שותף שיהיה היצרן (המפעל).
רוברט ואני טסים לסין, נפגשים עם מפעלים, אפילו חותמים על מסמך הבנות עם מפעל אחד שלאחר שבועיים חזר אלינו עם רגליים קרות וביטל את ההסכם, וכך חזרנו לנקודת ההתחלה, עם רעיון וחלום ללא יכולת ממשית להוציא אותו לפועל.
בדיוק שבועיים לאחר מכן, כתבתי כאן בקהילה פוסט על כישלון עסקי שחוויתי בפיליפינים שבעקבותיו קיבלתי מלא תגובות, אחת מהן היתה מבחור שלא הכרתי בשם
עופר סין
, שאהב את מה שכתבתי ורצה רק להגיד לי את זה, תוך כדי שיחה אני שואל את עופר מה הוא עושה, והוא מספר לי שיש לו מפעל בסין לייצור טקסטיל בהדפסה לפי דרישה…נדהם מהדברים שהוא מספר לי אני מספר לו על השותפות שלי עם רוברט והעסק שאנחנו מתכננים, ועופר כמו יזם אמיתי מזהה כאן את ההזדמנות וישר מזמין אותנו לביקור במפעל בסין.
שלושה שבועות לאחר מכן, בבית התה שעל שפת האגם השליו בעיר וואהן היפה, יושבים 3 אנשים שלא הכירו בעבר, אחד אמריקאי שגר בשנזן, אחד ישראלי שגר בוואהן ואחד מפתח תקווה ופורטים את החלום למספרים, אחוזים, תוכניות עסקיות…ובשעה טובה חותמים במקום על הסכם עם מטרה אחת משותפת, לעשות הכל כדי ש- Neat תהפוך להיות הדבר הגדול הבא באיקומרס.
עוברים מספר חודשים, מצאנו שותף טכנולוגי שעובד כבר על פיתוח האפליקציה ולאחר שנתיים של עבודה ומספר כשלונות בדרך, אנחנו רואים שאנחנו מתחילים לעלות על הדרך הנכונה ואפילו יש לנו מועד השקה צפוי.
נפגשים שוב כל השותפים בשנזן, יושבים בדירה של רוברט ומשרטטים את השקת המותג, הכל נראה במקום, הטכנולוגיה, הדיזיין, הסיסטם, האתר שלנו כבר מוכן לקבל את לקוחות הבטא טסטרים הראשונים שרק מחכים לנו שנשיק את הפיתרון הבא באיקומרס.
מצטלמים יפה לאתר התדמית שלנו ומתחילים לייצר את הבאזז לקראת ההשקה…ואז זה מגיע – מספר קשיים טכנולוגיים שלא צפינו, וההשקה שוב מתעכבת. חוזרים לשולחן השרטוט ומנסים למצוא פתרונות, מספר חודשים לאחר מכן פורץ וירוס מסתורי בעיר וואהן, עופר נאלץ לסגור זמנית את המפעל והכל נכנס לסחרור של חוסר וודאות.
אני לא יודע מה יהיה בעתיד והאם החלום להקמת Neat יתגשם, אבל נעים להיזכר בתמונה הזו שצולמה בדיוק היום לפני שנה, בכוח החזק שיש בשותפות אמיתית, בחזון וחלומות שמניעים אותנו לעשות דברים גדולים… וכן, זה עוד שיעור נוסף בצניעות והבנה שלא הכל בידיים שלנו ושהדרך להצלחה מורכבת מרגעים רבים של כשלונות וחוסר הצלחות.
ומה היום? עופר נהפך לסלב רשת ובשלבי כתיבת הספר שלו על חייו של ישראלי בוואהן עם הוצאת ספרים מכובדת ועובר למפעל גדול יותר, רוברט עושה עסקאות בינלאומיות מוצלחות על מוצרי היגיינה ובלוקציין ואני…עובד על כמה מיזמים חדשים.
מה שבטוח זה שמהשותפות כל אחד מהשותפים הרוויח חברי אמת לכל החיים שבכל זמן נתון יקפצו לכל הרפתקה וחלון הזדמנויות שיווצר.
ולגבי החולצה של Neat? אני לובש אותה בגאווה גם היום, תזכורת יומיומית לרוח היזמות, ההתמדה והאתגרים שבדרך.
